הרכבת נסעה
תגיות: "בוכה" "עצוב" "דומע"
מדור: תכנים אישיים
תאריך: 2009-08-07-01-58
לילה
ישנים כולם עכשיו
ואני עדיין ער
פה בבית הורי
ועצוב
הבית שלי
גם כן עצוב עכשיו
מחכה להתמלא
מצפה למלוי תפקידו
ריק
סיימתי משמרת הצהריים
זאת שהתחילה בשלוש
ולא הסתיימה
לפני אחת עשרה
בלילה
עכשיו
אני אמור לישון
כי מחר בבוקר יום חדש
שוב במשמרת
בשבע
אז שוב אני פה
והבית שם
משפחה
אישה ילדים
אין
פעם היתה והיום התפרקה
עיניי עייפות דומעות עצובות
פעם נכון היה לומר
בוכות
אך היום ירדו העוצמות
לפני שיצאתי הביתה היום
שוחחתי עם מי שאותי החליף
ועלו שאלות ועלו תהיות
על איך שהיה
ועל מה לעשות
הוא שאל אותי
אם נכון להיום
אהייה מסוגל
להכיר שוב אחת שאיתה
מאושר אהייה
ואני עצור
מאופק
וכמעט מתפוצץ
העניין כה מעיק
ולומר זאת קשה
כי כל מה שקרה
ולמרות שבסוף
לי הכל התפרק
בכל זאת
רואה כך
פרט לסוף כמובן
זו פיסגה
שממנה ליפול רק ניתן
ובטוח שלי
כבר חלף לו הזמן
ואותו חלום מתוק
ממנו צריך להתרחק
כי חבל על הזמן
לשחזר הצלחה
זה פשוט לא ניתן
אז מה יש לעשות
במצב כה לכוד
שכרגע לא טוב
ואחר כך
די
אז אין עוד מילים
זה כבר שבע שנים
הרכבת נסעה
ואני
בתחנה