לכבוד בר־המצוה

תגיות: "בר" "מצווה"

מדור: תכנים אישיים

תאריך: 2010-03-14-10-32

שבת, כ"ז אדר ה' תש"ע

ילד שלי
הגיע היום הגדול – ואני
עדיין לא עיכלתי זאת.
עוד שהיית בן חמש, מחשבות בי עלו
תהיות, חששות, דאגות.
שתבוא משפחה, שנהייה בשמחה,
שנזכור את היום – רק לטובה.

בשנה האחרונה כשקרב המועד,
התעצמו רגשות, התעצמו לבטים.
ליום בר מצווה דרושה הכנה –
לימוד, פרשה, ותפילה, וברכה.
ואפילו גם ללא אותה הכנה –
סדר יומך, עמוס לעייפה.
ואני - רוצה לקדם, רוצה לעזור,
אני פה במושב – ואתה, בעיר הגדולה.

מתקרב המועד, היום קרב ובא,
אז הלכת לרב וביקשת הכנה.
וַאני יותר שקט,
נרגע.

אבל איפה בסוף, תעלה לתורה?
והיכן תתכנס לה, המשפחה?
לפני כשבועיים נתת תשובה.
לתורה תעלה – פה במושב,
והמשפחה – בחצר של סבא וסבתא.

וכאן כולם כמרקחה.
אצים רצים מארגנים.
ולי – נותנים שקט נפשי
להמשיך חזק בלימודים,
כאילו אין אותי צריכים.

אתה רואה מה זאת, משפחה?
אותה לא בוחרים – פשוט עובדה.
אז תדע לך שאותך – כולם אוהבים.
אבא - גם אמא, סבא וסבתא.
ואל תשכח גם את כל הדודים.

כולנו פה באנו – לשמוח איתך.
לשמח חתן – בר המצווה.
ויש גם את מי שלזאת – לא זכה.
סבא וסבתא, מהצד של אמא.
אותך לא הכירו – זכרונם לברכה.

אז מה אאחל לך – ילד שלי?
גם חכם, גם מוצלח, גם טוב לב, גם יפה,
גם עוזר, גם תומך, גם בוגר,
ויש עוד הרבה.

שתגדל, ולמעשים טובים תזכה.
שתמשיך בלימודים, ותצליח יפה.
אומר לך זאת, עמוק מהלב
כי אותך, כל כך אוהב.
אבא.