שלום שכנים ותכניות לעתיד
תגיות: "גישור שכנים פרנסה עבודה"
מדור: תכנים אישיים
תאריך: 2011-07-13-01-09
נפל דבר בישראל. אני נשאר כרגע בבית הורי. והבית שלי שעומד ריקם כבר למעלה מחמש שנים ישנֶה את מצבו (אולי יותר זמן מחמש שנים - כי כבר אני איבדתי את החשבון). מזל טוב לי שאני מחליף עמדות. סיבותי לשינוי לוא דווקא נובעות מארועים טובים שחלים עלי אבל ההחלטה כמדומני נפלה.
כל יום מאז שעזבתי את הבית בעקבות אילוצים כלכליים דימיתי בנפשי שזהו היום האחרון ואחריו אני חוזר. יש לי לאן לחזור בכל רגע נתון. לא מצטער על ההחלטה המאוד לא כלכלית שבחרתי אם כי המאוד אישית ומותאמת למצבי ולרגשותי. מצטער להודיע לכל המציאותיים מבינכם שיקטרגו על הבזבוז הנובע מחוסר חשיבה כלכלית בעניין הבית הריק אולם בעיניי הלב קודם לכל ובוודאי גם לכסף ואלו ממש לא היו אמירות בעלמה אלא הלכה למעשה כבר למעלה מחצי עשור.
כן יתכן שאני נותן לרגש שלי להשתלט על השכל שלי אשר כמדומני עובד כהלכה, אולם בכל זאת השתניתי מאוד ברגשנות וזאת מסיבות מאוד מאוד אמיתיות. אלמלא השתנֶיתי הייתי אולי לא אנושי. סיפרתי רבות מה הייתה ההשפעה על חיי מאז הפרידה וגם מה שקרה אחר כך. אני חייב להודות בכך: אני פשוט רגיש מדי. כך אמרה לי פעם ה- לשעבר שלי עוד הרבה לפני שהייתה לשעבר ואילו מאז שנהייתה באמת ה- לשעבר הרגישות שלי רק התחדדה יותר וחמור מכך לא נותר לי עם מי לשתף את אותה הרגישות ועם מי לחלוק. סליחה - אני כבר נסחף בפרסום הזה לכיוון אחר ממה שהתכוונתי.
בחזרה לבית הנטוש למחצה לשם אני נוטה להגיע במבצעים מיוחדים של נקיון. אני חייב להודות כי די נכשלתי במשימה. המצב התחזוקתי הלך והחמיר והחצר שבחוץ שמעולם לא הספיקה להיות גינת חמד התמלאה בעשבייה ושאר מריעין. מדי פעם הייתי מגיע לשם עם טוריה ומגריפה או עם מרסס גב אולם לא תמיד עמדתי במשימה. לעיתים השטח היה נקי ולעיתים ממש ההפך. אילו רק יכולתי להרשות זאת לעצמי כבר הייתי מזמין גנן או לפחות פועל לעבודות הקשות אבל אז ממילא כבר יכולתי להרשות לעצמי גם לגור בבית ומן הסתם לחלק את עומס העבודה על פני כל השבוע ולא בפעילויות מרוכזות ומתישות.
דווקא כשיצאתי למבצעי האחרון עשיתי טעות מהלכית ששינתה לי את כל התמונה. במקום להתאמץ עם הטוריה בימי קייץ חמים אלה. נכנעתי לכוחותי ותחת זאת ריססתי את אותה העשבייה שעוד נותרה ירוקה. התוצאות לא אחרו לבוא. כעבור כשבועיים קיבלתי טלפון משכנה של ביתי השומם. השכנה מהבית המערבי ששנים כבר לא בקשר איתי (מסיבות שונות), מתקשרת אלי למספר נייד שמעולם לא היה לה וקיבלה אותו מהרשות המקומית. החצר שלי נשריפה והכביסה שלה התלכלכה והמלונה של הכלב שלה נשריפה חלקית והם הזמינו כבאית וכיבו. היא מוותרת על הכביסה שהתלכלכה, אבל רוצה פיצוי על המלונה. שאלתי לשלומה ואמרתי לה שאני אטפל בעניין החצר ונראה מה אפשר לעשות.
אני לא מומחה גדול אבל זוכר שאותם השכנים נהגו מדי פעם לשרוף את עשביית הבר אשר מחוץ לחצירם ויכול להיות שעל ראש הגנב בוער - תרתי משמע - הכובע אבל לי אין רצון וכח לסכסוכי שכנים ולתביעות. עלי להיות חכם ולא בהכרח צודק ואולי זו סתם מחשבה רעה שחולפת בי. ברור שאני לא הצתתי את האש אולם תרמתי את חלקי למחדל בכך שהחצר שלי הייתה באותו הזמן דליקה. חשבתי לעצמי כי במחיר של מלונה אחת אני יכול לפתוח דף חדש עם השכנים הללו. כפרה הכסף שאין לי העיקר חיים עתידיים בשכנות טובה. לא הסברתי כבר שיש דברים חשובים מכסף?
האש כבר כובתה בהעדרי ואני קצת רגוע. לקראת הערב טלפון נוסף מאותה השכנה. יש עשן (או ריח של עשן) ובלילה יבואו רוחות ויבעירו את הכל מחדש. נתנה לי את הטלפון של הכבאי שאני אדבר כבר איתו. לא דובים ולא יער. הוא כיבה את האש עד תום. מה אני עושה עכשיו ולמה להאמין? שבע בערב לוקח מעדר - הטוריה לא הייתה שם - ונוסע אל ביתי לכבות את האודים שאולי נותרו שם. מצטייד בדרך בכמה בורקסים ובבקבוק שוקולית ומגיע אל ביתי.
חושך אפילה. אפילו חשמל אין לי שם עכשיו ובתאורת פנס הרחוב מזהה עשבייה בצד המערבי אשר לא נשרפה לצד כזו שכבר איננה. ידעתי עוד משיחתי עם הכבאי שהבית שלם אבל צריך למנוע את הפורענות הבאה. שלפתי את המעדר והתחלתי טיפין טיפין לחסל את העשבייה הזו תוך כדי התרגלות לזהותה לאורו של הירח. תוך כדי עבודת לילה זו יוצאת שכנתי למרפסת ורואה אותי בעבודתי. נראית מרוצה מהיוזמה הלילית שלי ומחליטה להשאיר לי אור גם מהמרפסת שלה. אתם רואים ששכנות טובה משתלמת?
עבדתי שם בכוחי כפי יכולתי עד לשעה שתיים בלילה. החצר נראית טוב יותר עכשיו - חשבתי, אמנם חרוכה אבל לא משהו רציני. החצר המזרחית לי נראית שלימה והכל בסדר. חזרתי אל בית הורי בשעה שלוש לערך. מהר מקלחת ושינה כי מחר על הבוקר יש לי תור אצל רופא השיניים.
טעויות אפשר גם לתקן - חשבתי לעצמי בבוקר המחרת. קמתי אמנם עייף לרופא השיניים וחזרתי לבית הורי. לא מספיק לצאת מהמכונית ושוב טלפון - הפעם מהשכן המזרחי. התלכלכה לו הגדר בפיח והוא רוצה שאני אממן לו צביעה חדשה וגם הקרקע אשר מחוץ לחצרו ממש לכיוון הנוף השחירה והוא רוצה להפוך את האדמה הקרובה עם פועל ונחשו על חשבון מי? וגם הגדר שבינינו יש עליה קש הסתרה שהתלכלך לו ואני צריך לשלם לו על מחצלת קש חדשה... איזה מזל שהוא מוותר לי על שאר הפיח שהגיע אליו.
נשברתי. כסף זה לא הכל בחיים - נכון, אבל מדובר בכסף שאין לי. ובכלל מי אשם בשריפה הזו? הכל עלי בגלל עשבייה? מכיוון לא צפוי בא סוג של פתרון מהורי. נשפץ את הבית ונחזירו למצב מגורים ואחר כך שיוצג להשכרה. שיגורו בו גם תחזוקתו תשתפר. כאשר ההורים שלי מגלים רצון טוב אז הם מתגלים כהורים הטובים ביותר שרק אפשר... אז אני בהיסוס מה מחליט שהפעם הגיעה השעה לשינוי שלו ציפו הורי וכל סובבי הקרובים כבר מזמן. אני ממילא לא חוזר לשם באופן מיידי והגיע הזמן שהבית יתחיל לכסות לי קצת את ההוצאות השוטפות וגם את אלה הלא צפויות. לגבי כולם זו ודאי החלטה קלה ונבונה אבל אצלי זו ממש מהפיכה. כל מה שעשיתי עד כה החזיק בקושי רב ואני זקוק נואשות לייצוב כלכלי ואולי אף ליותר מכך בדמותה של מישהי לחלוק בכל זה.
כולי תקווה ששינוי זה יביא גם לשינויים אחרים בחיי ומעז יֵצֶא מתוק. אי אפשר לבוא אלי יותר בטענות של – אם לא תעשה משהו למען עצמך שום דבר לא יֵעשה עבורך. אני פותח את דלתי לעולם ומביא מעצמי החוצה. התוצאה החיובית מכך צריכה בשלב כלשהו לחזור אלי. מקווה גם שפרנסתי בבניית אתרים באינטרנט תספיק לקיום השותף שלי. האתר http://ftic.co.il אשר בניתי בעצמי, משמש לי כמו תיק העבודות של המעצב הצלם או האמן, אך הפרנסה צריכה לבוא מאתרים נוספים – כן ירבו. הינה סיפרתי את סיפורי, וגם פרטתי לעצמי את הבעיה כמו גם שלב חיוני בפתרונה. עדיין נותרתי עם מחלוקת שכנים בעניין האש שפרצה ואני אך מקווה שייפתר ברוח טובה. הרי כל פתרון טוב או רע שיתממש בינינו, נשאר גם לאחר מכן שכנים בטוב או ברע. הבתים ישארו לעמוד במקומם אבל לשאלה האם יהיה נעים לגור בסיום הפרשה הלא נעימה הזו יכולות להיות שתי תשובות מנוגדות. את ההעדפה שלי כבר אמרתי.
תם ולא נשלם.