בזמן הצנע
בשנת 1953 היה המצב הכלכלי בארץ קשה מאד. היינו מדינה צעירה מאד, בת חמש שנים בסך הכל, לאחר מלחמת עצמאות ארוכה ואכזרית וההתאוששות היתה קשה.
שר האוצר היה אז דב יוסף. בעקבות המצב הקשה הוא הנהיג הקצבה במזון. כל אזרח קיבל פינקס נקודות ולפי נקודות אלה קיבל מנות מזון. מנות אלה היו מצומצמות מאד והספיקו בקושי להשביע אנשים. קראו לתקופה הזאת "תקופת הצנע".
סבא יעקב ויינברג היה אז זקן וחלש וגם כסף לרכוש את המנות הקצובות לא היה לו. התארגנו שלוש מבנותיו שגרו אז בשכונה - שרה, פאני ורחל, שגם מצבן היה על הפנים, וכל אחת מהן תרמה מספר פרוטות וקנו לאביהן כל יום ביצה על מנת לשמור על בריאותו.