הלקסיקון המיוחד שלנו בבית
שפת הדיבור שלנו עם ההורים בבית הייתה - אידיש. אבל בשפה שלנו היו מילים שלא שמענו אותן אצל אף אחד אחר הדובר גם הוא אידיש.
אבא ניחן בכישרון מיוחד להמציא ביטויים שעל אף היותם קצרים, היה להם תוכן ומשמעות שרק אנחנו הבנו אותו. עד היום כולנו משתמשים בביטויים אלה לתאר מצב או רעיון.
את המילים והביטויים נכתוב תחילה באידיש, נתרגם אותם מילולית ואחר כך ניתן את הפרוש.
| אידיש | תרגום | פירוש |
|---|---|---|
| שירעז | שמן | כנראה מהשפה הפרסית |
| א סאכטען | מחבת | המילה صَحْتَايِنِ בערבית אבל במשמעות שונה |
| קופטעלע | קציצה | köfte מילה טורקית |
| בומבע | פצצה | זה היה הכינוי לקרום העבה שנוצר בסיר החלב לאחר שהתקרר מההרתחה. כולנו אהבנו מאד את ה"בומבע" ותמיד השתדלנו להיות הראשונים לזכות בו. החלב שלנו נקנה ישר מהרפת. עד היום איננו מכירים ילדים האוהבים את הקרום של החלב. |
| סלוי | צנצנת | |
| כאנעבעטע | כרובית | מאכל אהוב במיוחד בצורה שאבא הכין אותו |
| טאנז'ע | מיכל גדול מחרס שעמד במטבח שבו החזקנו את המים ששאבנו מהבור | מילה בטורקית |
| קווארט | ספל גדול מפח ששאבנו איתו מים מהטאנז'ע | מידתו רבע גלון. quart משמעותו רבע, - בערך ליטר |
| קופע | ספל גדול שנהגנו לשתות ממנו קפה | המקור - המילה האנגלית cup. משה קורפל שתה קפה רק ב"קופע". |
| פלאחתע ציבאלע | בצל של הפלאחיות | כך נקרא בצל ירוק שנמכר בדרך כלל על ידי הפלאחיות הערביות |
| חאזירים | חזירים | כינוי ל"קאקי" של תינוק. |
| א פרענקישע אי | ביצה של פרינקים (ספרדים) | הכוונה לביצת עיין |
| אלע מיינע שינע מידלאך | כל בנותי היפות | כך כינה אבא את בנותיו והוסיף שכולן לקחו קבצנים לבעלים. |
| א זיי וי בעווין | כמו בווין | בווין היה שר החוץ האנגלי בזמן המנדט הבריטי והוא היה אחראי להוצאת הספר הלבן שהביא צרות צרורות לארץ. ביטוי זה בא לתאר אדם רשע. |
| א זיי וי פוטר | כמו חמאה | כשמשהו היה מוצלח מאד השתמשנו בביטוי זה. היום אומרים "חבל על הזמן". |
| וערט ואנצען | נהיו פשפשים | ביטוי למשהו לא מוצלח בכלל |
| וער קומען | מי יבוא? | כשסידרנו את הבית לא בזמן הקבוע זאת הייתה השאלה של אבא |
| א נוז מיט צווי אייגען | אף ושתי עיניים? | כך שאל אבא כשמישהו רצה לנסוע לחוץ לארץ. מה תראה שם אף ושתי עיניים כלומר: אנשים כמו כאן. בכל מקום אותו דבר. |
| דו א גאנעף | אתה/את גנב | כשאבא תפס אותנו באיזה בלוף הוא אמר בחיוך "דו א גאנעף" |
| א ציקבעשטע תאמאטע | עגבניה מעוכה | כמה אהבנו לאכול עגבניה כזאת עם לחם טרי טבול בשמן זית |
| פאיער | אש | כשקיבלנו תעודות ואבא קרא את הציונים שלנו והיה כתוב שם fair (מספיק) הוא שאל מה זה פאיער, פאיער, פאיער. |
| שנעל פומפען | לפמפם מהר | כשבאו אלינו אורחים לא צפויים לארוחת צהריים היה צורך לבשל מהר אוכל נוסף. זה נעשה על ידי הגדלת האש בפרימוס על ידי פימפום. |
| בויען | בכי מנג'ז ללא סיבה. לילל | |
| א ואנע | אמבטיה | הכוונה לאמבטיה מפח שעמדה בחצר ושמשה אותנו לרחצה אחרי שהשמש חיממה את המים בתוכה. |
| איזענע קישקעס | מעיים מברזל | הכוונה - סבלנות מברזל |
| קרפוז | אבטיח | שיבוש מהמילה הרוסית арбуз ("ארבוז"). |
| פורטוגל | הארץ פורטוגל | כך קראנו לתפוזים. מקור התפוזים הראשונים שהובאו לארץ. |
| יוסף אפנדי | האפנדי יוסף | זן מיוחד של קלמנטינות |
| צי קופענס - צי פוסענס | למראשותי - לרגלי | כשלא היה מקום לישון, ישנו במיטה אחת שתיים צי קופענס ואחת צי פוסענס. |